Holding Hands

ביטוח

פנסיוני

ביטוח פנסיוני: מה מציע השוק

בפני הציבור - שכירים כעצמאים - עומדים כיום שלושה אפיקי חיסכון ארוך-טווח לביטחון פנסיוני:

 

 •   קופות גמל - בנקאיות וגם לא בנקאיות שצמחו בשנים האחרונות.

 •   ביטוחי מנהלים - באמצעות חברות ביטוח. 

 •   קרנות פנסיה - באמצעות הקרנות הותיקות שמקורן בהסתדרות העובדים (כדוגמת "מבטחים", "מקפת" ואחרות) וקרנות פנסיה חדשות מאוזנות שהוקמו בעקבות החלטת הממשלה מ-29.3.95. 

 

קופת גמל –

 היא למעשה קופת חיסכון, שהמעביד והעובד מפרישים אליה מידי חודש שעור מסוים משכרו של העובד כפי שנקבע בין הצדדים בחוזה העבודה (בדרך כלל התשלום הוא 5% מכל צד). כאשר העובד מגיע לגיל פרישה או עוזב את מקום עבודתו לפני גיל פרישה הוא מקבל את הכספים שהצטברו לזכותו בקופה בצירוף ריבית ורווחים. 

 

בקופת הגמל כל הכסף מופנה לחיסכון. מרבית הקופות - הבנקאיות והאחרות - מציעות לעמיתים ביטוח חיים ריסק בלבד בגובה סכום החיסכון, בפרמיה חודשית זולה במיוחד. חברת הניהול גובה עמלת ניהול שנעה בין % 0.8 ל- % 2.00 מסך הצבירה השנתית.

 

לקופת גמל לתגמולים לשכירים ניתן להפקיד % 5 של המעביד ו- %5 של העובד ובסך הכל % 10. זוהי בעצם תוכנית חיסכון לפרישה. בנוסף, רשאי המעסיק להפריש עבור עובדיו בקופת פיצויים ולהעביר אליה מידי חודש עוד % 8.33 משכר העובד. כשהעובד מסיים את עבודתו הוא רשאי לקבל את הפיצויים שנצברו לזכותו. 

 

על כספי פיצויים קיים פטור ממס, בגובה משכורת אחת לכל שנת עבודה, עד לתקרה העומדת על 9450 ₪ בשנת 2002 , והמתעדכנת במדד מדי שנה.

 

תנאי משיכה של כספי תגמולים של שכיר מוגבלים למועד עזיבת העבודה, ויש להזהר בכללים, כדי להימנע מתשלום מס ו/או קנס.

 

הבעיה בקופת הגמל מבחינת העמית היא, שחסרים בה מרכיבים חשובים אשר קיימים באפיקי החיסכון האחרים. המדובר בביטוח העובד מפני נכות או אובדן כושר עבודה זמני או קבוע, וכדי לתת מענה לצורך זה יאלץ העובד לשלם סכומים נוספים ממשכורתו לרכישת כיסויים אלה. 

 

גם עצמאים רשאים להפקיד במסלול זה, תוך כדי קבלת הקלות במס. יש לקחת בחשבון שמשיכת הכספים ללא מס או קנס מקופה לעצמאים אפשרית רק אחרי 15 שנה. במסגרת הרפורמה במס יש הקלות נוספות לאלה הדוחים את מועד הפידיון לגיל הפרישה. 

 

ביטוח מנהלים - בשנות ה- 50 הגו חברות הביטוח רעיון שיווקי שהוכיח את עצמו "ביטוח -מנהלים", שהוא בעצם רכישת תנאי הפרישה לעובד שכיר (ולאו דווקא מנהל...) במסגרת תכנית ביטוח חיים. השם האטרקטיבי הוא למעשה שילוב של ביטוח חיים ריסק למקרה מוות + מרכיב חיסכון לגיל פרישה שאותו ניתן למשוך בסכום חד פעמי או במשיכות חודשיות המהוות קיצבה . קהל היעד של התוכניות היה שכירים שלא היו מאוגדים במסגרות הקיבוציות, או שהכנסתם הגבוהה היתה מבוטחת רק בחלקה בקרנות הפנסיה והם ביקשו לרכוש בעצמם כיסוי נוסף. 

 

ניתן לרכוש תכניות המיועדות להבטחת סכום חד-פעמי בגיל הפרישה, וכן תכניות המבטיחות קיצבה חודשית. ניתן גם לשלב בין מספר תכניות כדי להתאימן חצרכי המבוטח.

 

סך ההפקדות המותר על פי תקנות מס הכנסה לביטוח מנהלים הוא כדלקמן: 

לפיצויים (ע"ח המעסיק) - 8.33% מהמשכורת ( 1/12 מהשכר) לתגמולים (קרן לעזיבת עבודה): מעסיק ועובד - % 5 מהמשכורת מכל צד; לבטוח אובדן כושר עבודה: (ע"ח המעסיק) - עד % 2.5 מהמשכורת. בסך הכל השיעור המירבי המותר הוא % 20.83 מהשכר, אם כי יש מקרים בהם מופקד פחות.

 

אגב, התעריף לביטוח אובדן כושר עבודה תלוי בגיל העובד ועיסוקו. כיום מוצעים לחוסכים באפיק זה נספחים נוספים כגון ביטוחי בריאות, טיפולי שיניים וביטוחי סיעוד, וניתן לרכוש מהם תמורת פרמיה חודשית נוספת.